פסק-דין בתיק ב"ל 55865-12-12

1.         בפניי ערעור על החלטה של ועדת עררים לקביעת דרגת אי כושר מיום 8.11.12 אשר קבעה כי המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר.

2.         להלן עיקר טענות ב"כ המערער :

א.        המערער סובל מסוכרת עם נוירופטיה, נכות בשיעור 65%. הוועדה טעתה עת קבעה כי המערער מסוגל לעבוד במשרה מלאה, תוך התעלמות מוחלטת מקביעותיה של הוועדה הרפואית ומליקויי המערער.

ב.       טעתה הוועדה עת לא התייחסה להשפעת הנוירופטיה ממנה סובל המערער על כושרו לתפקד, במיוחד כאשר בעיה זו גורמת לכאבים, הירדמות ונימולים בכפות הרגליים והידיים, והגבלה קשה בתנועות, בעיקר בידיים.

ג.         טעתה הוועדה עת התעלמה מהעובדה כי המערער הינו חסר השכלה, אין לו מקצוע אחר, והוא בגיל מתקדם מאוד.

ד.         הוועדה התעלמה מהעובדה שהמערער מקבל הבטחת הכנסה ולשכת התעסוקה פטרה אותו מחובת התייצבות.

ה.        בהתאם להלכה של בית הדין הארצי לעבודה, אם הוועדה סוטה מן הכלל לפיו שיעור הנכות הרפואית שווה לשיעור אי הכושר, עליה לנמק מדוע והוועדה לא עשתה זאת.

3.         להלן עיקר טענות ב"כ המשיב:

א.        בהתאם לחוות דעתו של הרופא הנוירולוג, ושל רופא המוסמך לעניין כושר עבודה, המערער מסוגל לכל עבודה, עם אפשרות לארוחות מסודרות.

ב.         הוועדה התבססה על דו"ח שיקום אשר סקר את עברו התעסוקתי של המערער והוועדה הייתה מודעת להשכלתו.

ג.         לאחר שבחנה את מכלול השיקולים והתייחסה לליקויים הרפואיים של המערער, סברה הוועדה כי יש ירידה בכושר העבודה של המערער, אך לא עד כדי כך שזה יגיע לאובדן של 50% מכושרו להשתכר.

4.         דיון ומסקנות

המערער בן 65, סובל מסוכרת עם סיבוכים (נוירופטיה), נקבעה לו נכות רפואית בשיעור 65%.

הוועדה לעררים שמעה את טענות המערער ובא כוחו. המערער הפסיק לעבוד בשנת 1986, עד אז עבד בבניין, מקבל גמלת הבטחת הכנסה, כאשר הוא פטור מלהתייצב בלשכת שירות התעסוקה.

הוועדה בדיונה הזכירה את גילו של המערער ונכותו, כאשר לדעת הוועדה הוא סובל מנוירופטיה בצורה קלה, התייחסה לחוות הדעת של הרופא המוסמך לעניין כושר ההשתכרות - שסבר שהמערער מסוגל לעבודה במשרה מלאה ללא מאמץ גופני קשה עם אפשרות לארוחות סדירות. כמו-כן, התייחסה הוועדה לדו"ח פקיד השיקום שהזכיר כי המערער חסר השכלה, עבד בבניין, ומשנת 2005 מקבל הבטחת הכנסה.

מסקנת הוועדה היא כדלקמן:

"לדעת חברי הוועדה התובע במצבו הנוכחי מסוגל לעבודה במשרה מלאה בתנאים ובמגבלות שצוינו לעיל, עבודות כגון חרושת קלה, אריזה, מיון, הרכבה או כל עבודה פשוטה אחרת שאינה דורשת הכשרה מקצועית מכל סוג שהוא ושניתן ללמדה תוך כדי ביצועה. לדעת חברי הוועדה קיימת ירידת מה בכושרו לעבודה אך בודאי אינה בשיעור של 50% ויותר"

5.          בפסק דין עבל 327/03  עזאת מוהרה - המוסד לביטוח לאומי (15.4.2004) קבע בית הדין הארצי לעבודה:

"הנחיות חלקיות לקביעת דרגת אי הכושר מצויות בסעיף 209(ב) לחוק, והן צריכות גם להנחות את הוועדה במקרה שלפנינו.